לכל חייל, לכל מפקד יש את הסיפור האישי שלו, זה שחייב להיכתב. למען הרעים לנשק, למען החברים שלא שבו ולמען הדורות הבאים, כדי שידעו מה היה שם באמת. אנחנו אוספים את הסיפורים שלכם ויוצרים בעזרתם פסיפס גדול ועצום, הגדול מסך חלקיו. על הגבורה, על ההקרבה, על הרעות וגם כמה לקחים לעתיד
המארב שהשמיד חטיבה מצרית ב-73' – סיפורו של גלעד שר
[שעת מלחמה] המארב שהשמיד חטיבה מצרית ב-73' גלעד שר נכנס למלחמת יום הכיפורים כתותחן טנק בגדוד 46 בחטיבה 401, אחת מחטיבות השיריון הסדירות שהיו אז בסיני. הוא נוטל חלק בקרבות הבלימה ובניסיונות להגיע אל המעוזים המכותרים ע"י הצבא המצרי, ומשתתף בקרבות שנכנסו למורשת הקרב של צה"ל – בהם גם המארב בוואדי מבעוק שהכריע במידה לא מבוטלת את הצבא המצרי ואת גורל המערכה בדרום. הוא ממשיך לקרבות מעבר לתעלת סואץ בתוך מצרים, עד הפסקת האש ב-24 באוקטובר, כשצה"ל נמצא 101 ק"מ מקהיר בירת מצרים. לקח מלחמת יום הכיפורים עיצב במידה רבה
הקרב על גשר פירדאן – אלוף (דימוס) יצחק בריק
תיאור הקרב על ידי אלוף בדימוס יצחק בריק שהיה במלחמת יום הכיפורים מ״פ בגדוד שריון מילואים 113 בפיקודו של אסף יגורי
אריק זטורסקי, 5.10.73 – יום בימ"ח ביר תמדה
אריק זטורסקי, במלחמת יום כיפור הייתי מ"מ בפלוגה ג' גדוד 46 חטיבה 401. חלק מ"חוויות" המלחמה – ארועי היום שקדם לפרוץ המלחמה ומה שעבר עלינו
אילן אשל, סיפור על מקרה שהיה כחודש לפני יום הכיפורים
מוקדש ל-33 חברי מגדוד הסיור 134, שנפלו במלחמת יום הכיפורים. מדברים היום ברדיו ובטלוויזיה וכותבים בעיתונות, מילים רבות, על הסודות השמורים ביותר של המודיעין ועל המצביאים והמדינאים שכשלו לפני פריצת המלחמה. כל אחד מהם ניסה אז, ומנסה כיום להסביר למה לא התריע ולמה לא העביר את המידע הלאה. אספר לכם סיפור קצר שקרה לי אישית שבועות בודדים לפני תחילת מלחמת יום הכיפורים. סיפור שממחיש בצורה חדה את השאננות, הביטחון העצמי המופרז, והאופוריה ששררה בצה"ל ובמדינה כולה, בימים שלפני המלחמה. תפקידי היה תפקיד מ"פ של פלוגת טנקים / סיור, בגדוד הסיור
מהאקליפטוסים של ג'וליס לבזלת של רמת הגולן, סיפורו של גדוד 71
צילום: מרטין דה-בורס ז"ל מגבעת חיים, הגיע ממתקן 500 ושובץ כטען-קשר בצוות 2 א' פלוגה מ'. היה אמור להשתחרר ביום ראשון 7.10.73 והגיע עם כל הציוד שלו בקיטבג. עד מוצאי שבת שמר את הקיטבג סגור כי האמין שהוא משתחרר ביום ראשון. כשפתח אותו היתה שם המצלמה שבאמצעותה צילם את רוב התמונות שמופיעות בחוברת זו. גדוד 71 – חניכים ומדריכים מקורסים שונים גדוד 71 התקיים כמסגרת לשעת חירום בבית הספר לשריון (חטיבה 460) ומעת לעת נערך רענון למפקדיו בדבר קיומו. מפקד גדוד 71 היה מפקד ענף אימון מתקדם בביה"ס לשריון, סא"ל
אילן אשל, גדס"ר 134
"בשעה 13:30 הסתכלתי ימינה, מזרחה, וראיתי עשרות טנקים סורים במרחק של כ- 800 מטרים נעים לעברנו. הספקתי לטעון פגז ולצודד את הצריח לכיוונם ומיד נפגע הטנק משני פגזים. הטנק החל לבעור" יום א' 7.10.1973 במהלך ההתארגנות בשעות הלילה, נשמעו הדי ההתפוצצויות מרמת הגולן. כאשר הופעלו מכשירי הקשר, ניתן היה לשמוע את הדי קרב הבלימה של היחידות הסדירות, הקריאות לעזרה והבקשות לסיוע. לכולם היה ברור כי המצב ברמת הגולן קשה והזמן יקר. בשעות הבוקר התקבלה פקודה לשלוח מיד כל כוח המוכן ליציאה ולא לחכות ליציאה במסגרת פלוגתית או גדודית. כוח השריון
יומן מלחמת יום הכיפורים של סרן שוקה בר-און, מ"פ ח' (ז"ל)
יום ראשון, 7 באוקטובר 04:45 התחלת תנועה. ביציאה מאבד המג"ד את מכסה פתח ההצלה בטנק שלו. נסענו דרך ב"ש. ביציאה מב"ש פחדתי כשעברנו על הגשר הרעוע. ברחובות היו מעט אנשים. בנסיעה ביצעתי הקמת קשר עם הפלוגה וניסיתי לקשר בין המג"ד לשאר הגדוד. ב-05:50 קצת אחרי צומת הנגב, לפני משאבי שדה, הודעתי למג"ד שאני עוצר לביקורת בשהייה. במצב הזה החליפו אחרוני החיילים את הבגדים האזרחיים לאוברולים. רשימת ציוות: ג-773; ד-311; ג-10-284; 1- 294; 1א- 293; 1ב- 290; 2- 312; 2א- 291; 2ב- 281; 3- 292; 3א- 277; 3ב- 282; זחל"ם
נשר 17 של טייסת 113 בדת"ק מצרי בפאיד 18.10.73/משה הרץ
ראיתי את פאיד ושאלתי את הבקר האם פאיד כבר נכבשה (בתדריך בוקר ציין איש המודיעין שיש קרבות לכיבושה). ענה לי הבקר: "המתן נברר" , אחרי שתי דקות אני שואל שוב והוא עונה: "המתן, מבררים" אני, משה הרץ, הובלתי רביעייה ונפגעתי בגובה נמוך בחציית התעלה לקראת משיכה למפגש. השלישייה (שם, דרור וגלעד) המשיכה מערבה למפגש והפילה שני מטוסי מיג 21. חזרתי מזרחה לנחיתה כשעשן שחור יוצא בכמויות מהכנף. אם אני זוכר נכון – גם נורית אש. התלבטתי אם להמשיך עד לרפידים במצב כזה. ראיתי את פאיד ושאלתי את הבקר האם פאיד
משה אלון, המטוס ושברו
סיפור אישי על טראומת מלחמת יום הכיפורים, סמליותה וההתמודדות עימה: "שוב אני מתפלא על האדישות שלי לנוכח גופת הטייס ההרוג לידי. עדיין אינני מעכל את מלוא החוויה." יום רביעי אחה"צ. רגיעת מה בין ההפגזות, מעט נינוחים, עוד מעט יחל חג סוכות ואנחנו רחוקים מאד מהחג. נמצאים באזור פתוח, ממזרח לנו תל סאקי מהלך כ-500 מ', מצפון תל פארס, מהלך מספר קילומטרים, מדרום לנו קיבוץ רמת מגשימים. האזור הוא של טרסות, גבעי קל. מספר עצי אקליפטוס קרובים אלינו, מגדל מים בין העצים לתל סאקי. אני צמוד עם הזחל"ם לטרסה, שנותנת לי