לכל חייל, לכל מפקד יש את הסיפור האישי שלו, זה שחייב להיכתב. למען הרעים לנשק, למען החברים שלא שבו ולמען הדורות הבאים, כדי שידעו מה היה שם באמת. אנחנו אוספים את הסיפורים שלכם ויוצרים בעזרתם פסיפס גדול ועצום, הגדול מסך חלקיו. על הגבורה, על ההקרבה, על הרעות וגם כמה לקחים לעתיד

אילן אשל, סיפור על מקרה שהיה כחודש לפני יום הכיפורים

מוקדש ל-33 חברי מגדוד הסיור 134, שנפלו במלחמת יום הכיפורים. מדברים היום ברדיו ובטלוויזיה וכותבים בעיתונות, מילים רבות, על הסודות השמורים ביותר של המודיעין ועל המצביאים והמדינאים שכשלו לפני פריצת המלחמה. כל אחד מהם ניסה אז, ומנסה כיום להסביר למה לא התריע ולמה לא העביר את המידע הלאה. אספר לכם סיפור קצר שקרה לי אישית שבועות בודדים לפני תחילת מלחמת יום הכיפורים. סיפור שממחיש בצורה חדה את השאננות, הביטחון העצמי המופרז, והאופוריה ששררה בצה"ל ובמדינה כולה, בימים שלפני המלחמה. תפקידי היה תפקיד מ"פ של פלוגת טנקים / סיור, בגדוד הסיור

קרא עוד »
סיפורים אישיים
דליה טל

מהאקליפטוסים של ג'וליס לבזלת של רמת הגולן, סיפורו של גדוד 71

צילום: מרטין דה-בורס ז"ל מגבעת חיים, הגיע ממתקן 500 ושובץ כטען-קשר בצוות 2 א' פלוגה מ'. היה אמור להשתחרר ביום ראשון 7.10.73 והגיע עם כל הציוד שלו בקיטבג. עד מוצאי שבת שמר את הקיטבג סגור כי האמין שהוא משתחרר ביום ראשון. כשפתח אותו היתה שם המצלמה שבאמצעותה צילם את רוב התמונות שמופיעות בחוברת זו. גדוד 71 – חניכים ומדריכים מקורסים שונים גדוד 71 התקיים כמסגרת לשעת חירום בבית הספר לשריון (חטיבה 460) ומעת לעת נערך רענון למפקדיו בדבר קיומו. מפקד גדוד 71 היה מפקד ענף אימון מתקדם בביה"ס לשריון, סא"ל

קרא עוד »

אילן אשל, גדס"ר 134

"בשעה 13:30 הסתכלתי ימינה, מזרחה, וראיתי עשרות טנקים סורים במרחק של כ- 800 מטרים נעים לעברנו. הספקתי לטעון פגז ולצודד את הצריח לכיוונם ומיד נפגע הטנק משני פגזים. הטנק החל לבעור" יום א' 7.10.1973 במהלך ההתארגנות בשעות הלילה, נשמעו הדי ההתפוצצויות מרמת הגולן. כאשר הופעלו מכשירי הקשר, ניתן היה לשמוע את הדי קרב הבלימה של היחידות הסדירות, הקריאות לעזרה והבקשות לסיוע. לכולם היה ברור כי המצב ברמת הגולן קשה והזמן יקר. בשעות הבוקר התקבלה פקודה לשלוח מיד כל כוח המוכן ליציאה ולא לחכות ליציאה במסגרת פלוגתית או גדודית. כוח השריון

קרא עוד »

יומן מלחמת יום הכיפורים של סרן שוקה בר-און, מ"פ ח' (ז"ל)

  יום ראשון, 7 באוקטובר 04:45 התחלת תנועה. ביציאה מאבד המג"ד את מכסה פתח ההצלה בטנק שלו. נסענו דרך ב"ש. ביציאה מב"ש פחדתי כשעברנו על הגשר הרעוע. ברחובות היו מעט אנשים. בנסיעה ביצעתי הקמת קשר עם הפלוגה וניסיתי לקשר בין המג"ד לשאר הגדוד. ב-05:50 קצת אחרי צומת הנגב, לפני משאבי שדה, הודעתי למג"ד שאני עוצר לביקורת בשהייה. במצב הזה החליפו אחרוני החיילים את הבגדים האזרחיים לאוברולים. רשימת ציוות: ג-773; ד-311; ג-10-284; 1- 294; 1א- 293; 1ב- 290; 2- 312; 2א- 291; 2ב- 281; 3- 292; 3א- 277; 3ב- 282; זחל"ם

קרא עוד »

נשר 17 של טייסת 113 בדת"ק מצרי בפאיד 18.10.73/משה הרץ

ראיתי את פאיד ושאלתי את הבקר האם פאיד כבר נכבשה (בתדריך בוקר ציין איש המודיעין שיש קרבות לכיבושה). ענה לי הבקר: "המתן נברר" , אחרי שתי דקות אני שואל שוב והוא עונה: "המתן, מבררים" אני, משה הרץ, הובלתי רביעייה ונפגעתי בגובה נמוך בחציית התעלה לקראת משיכה למפגש. השלישייה (שם, דרור וגלעד) המשיכה מערבה למפגש והפילה שני מטוסי מיג 21.  חזרתי מזרחה לנחיתה כשעשן שחור יוצא בכמויות מהכנף. אם אני זוכר נכון – גם נורית אש. התלבטתי אם להמשיך עד לרפידים במצב כזה. ראיתי את פאיד ושאלתי את הבקר האם פאיד

קרא עוד »

משה אלון, המטוס ושברו

סיפור אישי על טראומת מלחמת יום הכיפורים, סמליותה וההתמודדות עימה: "שוב אני מתפלא על האדישות שלי לנוכח גופת הטייס ההרוג לידי. עדיין אינני מעכל את מלוא החוויה." יום רביעי אחה"צ. רגיעת מה בין ההפגזות, מעט נינוחים, עוד מעט יחל חג  סוכות  ואנחנו רחוקים מאד מהחג. נמצאים באזור פתוח, ממזרח לנו תל סאקי מהלך כ-500 מ', מצפון תל פארס, מהלך מספר קילומטרים, מדרום לנו קיבוץ רמת מגשימים. האזור הוא של טרסות, גבעי קל. מספר עצי אקליפטוס קרובים אלינו, מגדל מים בין העצים לתל סאקי.  אני צמוד עם הזחל"ם לטרסה, שנותנת לי

קרא עוד »

הטבעת ה"דה קסטרו"

אש הדבורים הייתה מרוכזת ומיד נראו פגיעות מצוינות. ה"דה-קסטרו" השיב אש במשך כדקה בלבד. הדבורים נעו סביבו במעגל והמשיכו להמטיר עליו אש בתותחי החרטום החל מהלילה הראשון למלחמה חתרו כוחות חיל הים למגע עם האויב. הצלחת זוג הדבורים במארסה תלמאת המריצה את מפקדי הדבורים לתור אחר האויב במעגניו, ולא כל שכן בים הפתוח. זוג דבורים בפיקודו של רס"ן עמי איילון, שהייה בסיור, מזהה בצפון המפרץ סמ"ר דה-קסטרו מסייר. הסמ"ר, כלי גדול בהשוואה לדבור, חמוש במקלעים ושאינו נופל במהירותו – מוכרע במהירות. הדבורים, אינם מסתפקים בשיתוקו, הם נחושים להטביעו למרות שסוללות

קרא עוד »