לכל חייל ומפקד יש את הסיפור האישי שלו - זה שחייב להיכתב למען החברים לנשק, למי שלא שבו והדורות הבאים. אנחנו אוספים את הסיפורים שלכם ויוצרים מהם פסיפס גדול שהגדול מסך חלקיו - על הגבורה, ההקרבה, הרעות וגם כמה לקחים לעתיד
יומן מלחמה – אברהם קייזלר חט' 10
הקדמה יומן זה הינו תיאור וסיפור בראיה אישית של חייל שריון, איש צוות מתוך מחלקה ופלוגה, שנלחם במלחמת יום כיפור בסיני ובצידה המערבי של תעלת סואץ וכן בחזית הצפון ברמת הגולן. היומן האיש י נכתב ע"י רס"ל אברהם קייזלר מספר אישי 2094430 מט"ק במחלקה 1 בפלוגה כ' בגדוד 106 , בחטיבת "הראל"- 164 )לפנים הייתה חטיבה 10 ( במסגרת אוגדה 252 . הפלוגות בגדוד 106 היו כדלהלן: פלוגה כ'-"כוהל", פלוגה ל'-"לב", פלוגה מ'-"מחרוז". בגלל נסיבות המלחמה הכוללות פציעות, פגיעה בטנקים ויציאת כלים מכשירות, הייתה תחלופה בתוך הצוות המקורי ובתוך המחלקה.
יום פקודה – תיעוד השקת הספר
משדר כנס השקת הספר מנחה – תא"ל רון כתרי משתתפים: העורך, גדעון אביטל-אפשטיין, ח"כ רא"ל גדי איזנקוט, פרו' חנה יבלונקה, אלוף גיורא גיורא איילנד והמו"ל דובי איכנולד, ידיעות ספרים. 11 בספטמבר 2023 לצפייה לחץ כאן
סוללת תותחים נתרן 474 במלחמת יום הכיפורים – סא"ל (מיל.) יהונתן שמיר
תיאור סוללת תותחים נתרן במלחמת יום הכיפורים על ידי סא"ל (מיל.) יהונתן שמיר, שהיה מפקד הסוללה במלחמת יום הכיפורים
המארב שהשמיד חטיבה מצרית ב-73' – סיפורו של גלעד שר
[שעת מלחמה] המארב שהשמיד חטיבה מצרית ב-73' גלעד שר נכנס למלחמת יום הכיפורים כתותחן טנק בגדוד 46 בחטיבה 401, אחת מחטיבות השיריון הסדירות שהיו אז בסיני. הוא נוטל חלק בקרבות הבלימה ובניסיונות להגיע אל המעוזים המכותרים ע"י הצבא המצרי, ומשתתף בקרבות שנכנסו למורשת הקרב של צה"ל – בהם גם המארב בוואדי מבעוק שהכריע במידה לא מבוטלת את הצבא המצרי ואת גורל המערכה בדרום. הוא ממשיך לקרבות מעבר לתעלת סואץ בתוך מצרים, עד הפסקת האש ב-24 באוקטובר, כשצה"ל נמצא 101 ק"מ מקהיר בירת מצרים. לקח מלחמת יום הכיפורים עיצב במידה רבה
הקרב על גשר פירדאן – אלוף (דימוס) יצחק בריק
תיאור הקרב על ידי אלוף בדימוס יצחק בריק שהיה במלחמת יום הכיפורים מ״פ בגדוד שריון מילואים 113 בפיקודו של אסף יגורי
אריק זטורסקי, 5.10.73 – יום בימ"ח ביר תמדה
אריק זטורסקי, במלחמת יום כיפור הייתי מ"מ בפלוגה ג' גדוד 46 חטיבה 401. חלק מ"חוויות" המלחמה – ארועי היום שקדם לפרוץ המלחמה ומה שעבר עלינו
אילן אשל, סיפור על מקרה שהיה כחודש לפני יום הכיפורים
מוקדש ל-33 חברי מגדוד הסיור 134, שנפלו במלחמת יום הכיפורים. מדברים היום ברדיו ובטלוויזיה וכותבים בעיתונות, מילים רבות, על הסודות השמורים ביותר של המודיעין ועל המצביאים והמדינאים שכשלו לפני פריצת המלחמה. כל אחד מהם ניסה אז, ומנסה כיום להסביר למה לא התריע ולמה לא העביר את המידע הלאה. אספר לכם סיפור קצר שקרה לי אישית שבועות בודדים לפני תחילת מלחמת יום הכיפורים. סיפור שממחיש בצורה חדה את השאננות, הביטחון העצמי המופרז, והאופוריה ששררה בצה"ל ובמדינה כולה, בימים שלפני המלחמה. תפקידי היה תפקיד מ"פ של פלוגת טנקים / סיור, בגדוד הסיור
מהאקליפטוסים של ג'וליס לבזלת של רמת הגולן, סיפורו של גדוד 71
צילום: מרטין דה-בורס ז"ל מגבעת חיים, הגיע ממתקן 500 ושובץ כטען-קשר בצוות 2 א' פלוגה מ'. היה אמור להשתחרר ביום ראשון 7.10.73 והגיע עם כל הציוד שלו בקיטבג. עד מוצאי שבת שמר את הקיטבג סגור כי האמין שהוא משתחרר ביום ראשון. כשפתח אותו היתה שם המצלמה שבאמצעותה צילם את רוב התמונות שמופיעות בחוברת זו. גדוד 71 – חניכים ומדריכים מקורסים שונים גדוד 71 התקיים כמסגרת לשעת חירום בבית הספר לשריון (חטיבה 460) ומעת לעת נערך רענון למפקדיו בדבר קיומו. מפקד גדוד 71 היה מפקד ענף אימון מתקדם בביה"ס לשריון, סא"ל