לכל חייל, לכל מפקד יש את הסיפור האישי שלו, זה שחייב להיכתב. למען הרעים לנשק, למען החברים שלא שבו ולמען הדורות הבאים, כדי שידעו מה היה שם באמת. אנחנו אוספים את הסיפורים שלכם ויוצרים בעזרתם פסיפס גדול ועצום, הגדול מסך חלקיו. על הגבורה, על ההקרבה, על הרעות וגם כמה לקחים לעתיד
יוסי קורן, מפקד סוללה א' בגדוד 405
"אני עומד בחשיכה מול ארבעת התותחים שלי בעמדה הדוממת, מביט אי שם לעומק השמיים השחורים ומחפש את אלוהים כדי לבקש ממנו שלא יהיו לי הרוגים" סיפורו של יוסי קורן, מפקד סוללה א' בגדוד 405 סוללה וקנ"א (קצין ניהול האש של הגדוד במלחמה). זהו חלק מקטע שכתב בגיל 20, מתוך החוויה לפקד על אנשים סדירים במצב כאוטי: "הגענו לגזרה הדרומית מול תל פארס ושם תפסה אותנו המלחמה – שתי סוללות של 4 קנים במרחק של כ2.5 ק"מ מהגבול, כך שיתף קורן. הרגע ההוא נשאר בזיכרון מפורט וברור לגמרי: אני עומד בחשיכה
ראיון בלעדי עם ד"ר הנרי קיסינג'ר
"תמיד חתרנו לכך שאם תפרוץ מלחמה היא תוביל למשא ומתן" ראיון בלעדי עם מזכיר המדינה של ארה"ב בתקופת מלחמת יום הכיפורים, ד"ר הנרי קיסניג'ר. מראיינים: פרופ' אורי בר יוסף והעיתונאי ד"ר רונן ברגמ מלחמת יום הכיפורים זכורה בישראל בעיקר בשל הלם ההפתעה והמחיר הכבד ששולם בה. אבל המלחמה הזו, טראומטית ככל שתהיה, זכורה גם כמנוף שהניע את התהליך המדיני שהחל לאחר מלחמת ששת הימים אבל נתקע בשנים אחריה מבלי להביא כל תוצאות משמעותיות. בעקבות מלחמת יום הכיפורים חתמו ישראל ומצרים על הסכם הפרדת הכוחות (ינואר 1974) שסיים את המלחמה בחזית