מודיעין פיקוד דרום – מלחמת יום הכיפורים

מבנה מחלקת המודיעין בפיקוד הדרום ערב מלחמת יום כיפור:
קמ"ן הפיקוד – סא"ל דוד גדליה
ע' קמ"ן הפיקוד – רס"ן גבי ליבנה
ראש מדור מצרים – בראשות סרן יוסי ברקן
מערך – בפיקוד סגן בנימין סימן טוב
שטח – בפיקוד סגן מתי נור סלע
פיענוח – בפיקוד סגן עודד קמיניץ
מדור פעילות (בט"ש כולל פח"ע) – בפיקוד סרן יעקב שחם ז"ל
חולית ירדן ודרום מצרים – בפיקוד סגן צבי קפלן
חוליה טכנית – בפיקוד רס"ר חדד דוד ז"ל
מעבדת הצילום – בפיקוד רס"ל מנשה יוסף
ארגון ומנהלה – סרן אורי נוימן

המחלקה התפצלה עם איוש מוצב הפיקוד באום חשיבה ("דבלה") בתוספת קציני מילואים שהוזעקו והגיעו במהלך הימים הראשונים:
קמ"ן הפיקוד – סא"ל דויד גדליה
מדור מצרים ומחליף הקמ"ן בהעדרו – רס"ן יוסי ברקן,  ארגונית היה ממונה על חוליות המערך, הפענוח, והשטח. בפועל חולית המערך נוהלה ישירות על ידי קמ"ן הפיקוד. בנוסף היה אחראי על כל נושאי המודיעין לתכנונים האופרטיביים, ביקורות ביחידות הפרוסות לאורך התעלה ועוד.
מערך – בפיקוד סרן שלום גרין (בתוספת קציני מילואים: ובראשם ראובן שמעיה, איתן קילצ'בסקי, ועוד). חולית המערך – האחראית על גזרת מצרים מנתה 3 קצינים ומספר מש"קים. המבנה האירגוני הקטן הזה לא תאם את האחריות המרחבית והצרכים המבצעיים של הפיקוד. מזה ניתן להבין שחיל המודיעין לא ראה בחולית המערך, גורם דומיננטי בגיבוש תמונת המצב הצבאית במצרים ובכך נקבעה התלות בהערכת אמ"ן מחקר.

מעבר לפעילות השוטפת של מחלקת המודיעין היו מספר צירי פעילות חשובים ביותר אשר התרחשו המחלקת המודיעין החל משנת 1971 בעקבות הכרזתו של סאדאת על "שנת ההכרעה" :
• חולית המערך עסקה בניתוח סדרת תרגילי המפקדות "תחריר" במקביל לפעילות אמ"ן מחקר והביא לגיבוש תכנית המלחמה המצרית כפי שאכן בוצעה בפועל, תחת שם התרגיל "תחריר 41" בתחילת אוקטובר 1973. חשוב לציין כי תמונת המודיעין שהוצגה במהלך הימים הראשונים למלחמה התבססה על ההכרות עם התכנית המצרית הזאת.
• חולית הפיענוח יזמה בתחילת שנת 1972 פניה ליחידת המחשוב של דימונה ואלה אפשרו תיעוד של כל עמדות החת"מ החפורות בחזית התעלה לסוגיהם השונים. כל עמדת חת"מ חפורה קבלה "מספר ברזל". עבודה מחקרית זו סייעה להבין את הערכות החרום של הצבא המצרי בגיחת הצילום של ה-4 לחודש, יומיים לפני פרוץ המלחמה.
• חולית השטח עסקה במעקב אחר הכנת התשתית הקרקעית לכל רוחה התעלה. התשתית שנועדה לתמוך בתכנית הצליחה כללה סלילת צירים, ריכוזי מחפורות לקידום אמצעי צליחה, גשרים איריים ע"ג תעלות המים, משטחים לצליחה ירידות למים ורמפות בגובה עד 40 מ'. במסגרת הרצון להבין יעודן של הרמפות פנה סגן מתי נור סלע, ר' חולית השטח פנה למיפוי הצבאי בבקשה לבצע ניתוח קווי ראיה ושטחים מתים. התוצאה שהתקבלה הצביעה על כך שתחום התצפית מהרמפות הינו בטווח של 8-10 ק"מ ממזרח לתעלה. בדיעבד, ניתוח זה הבהיר ותמך בהבנת מגמות הצבא המצרי בימי הלחימה הראשוניים, (מה שמתואר "כמשימה היומית" בתרגיל "תחריר 41")

לסיכום , ניתן לומר כי השנתיים, ערב המלחמה, מעת הכרזת סאדאת על שנת ההכרעה ועד פרוץ המלחמה נוצלו על ידי מחלקת המודיעין לתיעוד והבנת התכנית המצרית על מרכיבה השונים. מחלקת המודיעין הפיקודית כשלה במתן התראה אוטנטית משל עצמה היות וקיבלה את הערכת אמ"ן מחקר.

מסמכים מארכיון צה"ל

מאמרים

תרומה לעמותה

הקמת המרכז כרוכה במשאבים  רבים. אנו פועלים בימים אלה כדי לחוקק חוק שיחייב את המדינה לתמוך במרכז, כדוגמת החוק שנחקק לאחרונה למען מרכז הנצחת מלחמת ששת הימים. עד לחקיקת חוק זה, אנו זקוקים לעזרתכם בתרומה כספית שמטרתה להניע מהלך גדול זה – הקמת עמותה, גיוס מתנדבים ועוד

תרומה לעמותה

הקמת המרכז כרוכה במשאבים  רבים. אנו פועלים בימים אלה כדי לחוקק חוק שיחייב את המדינה לתמוך במרכז, כדוגמת החוק שנחקק לאחרונה למען מרכז הנצחת מלחמת ששת הימים. עד לחקיקת חוק זה, אנו זקוקים לעזרתכם בתרומה כספית שמטרתה להניע מהלך גדול זה – הקמת עמותה, גיוס מתנדבים ועוד