ועדת אגרנט היא ועדת חקירה ממלכתית, שהוקמה לחקור את נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים. בראש הוועדה ישב הד"ר שמעון אגרנט, נשיא בית המשפט העליון, ולצדו ישבו השופט משה לנדוי, מבקר המדינה ד"ר יצחק נבנצאל, והרמטכ"לים לשעבר פרופסור יגאל ידין וחיים לסקוב.

ב-1 באפריל 1974 הגישה הוועדה דו"ח ביניים – הוועדה המליצה להעביר מתפקידו את ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא, ולא להעסיק עוד בתפקידי מודיעין את ראש מחלקת מחקר באמ"ן, תא"ל אריה שלו, קצין מודיעין פיקוד דרום, סא"ל דוד גדליה וראש ענף מצרים במחלקת מחקר, סא"ל יונה בנדמן. על אלוף פיקוד הדרום שמואל גונן ("גורודיש") הטילה את האחריות כי לאחר קבלת ההתרעה על המלחמה בבוקר יום הכיפורים, לא פרס כהלכה את הכוחות שעמדו לרשותו בחזית תעלת סואץ. הוועדה הטילה על כתפי הרמטכ"ל דוד אלעזר את האחריות לכשלים המבצעיים והמודיעיניים שאירעו עד לפריצת המלחמה, ואשר גרמו לתוצאותיה הקשות. 

הוועדה הטילה את האחריות לכשלים המודיעיניים על הדרג המבצעי, ולעומת זאת לא מצאה דופי בהתנהגותו של שר הביטחון משה דיין, ושיבחה את התנהגותה של ראש הממשלה גולדה מאיר. בעקבות פרסום דו"ח הביניים דוד אלעזר התפטר מתפקידו, זעירא וגונן הודחו משירות פעיל בצה"ל, וגולדה מאיר התפטרה כשבוע לאחר מכן, בעקבות לחץ ציבורי כבד, חרף מסקנות הוועדה שלא מצאו כי היא אחראית למחדל. בממשלה שהוקמה אחר כך, בראשות יצחק רבין, לא שובץ דיין לתפקיד כלשהו.

ב-10 ביולי 1974 הוגש דו"ח נוסף, וב-30 בינואר 1975 הוגש הדו"ח הסופי, לאחריו התפזרה הוועדה. כאן מרוכזים כל הדו"חות של הועדה – 7 במספר