יום ראשון, 7 באוקטובר
04:45 התחלת תנועה.
ביציאה מאבד המג"ד את מכסה פתח ההצלה בטנק שלו. נסענו דרך ב"ש. ביציאה מב"ש פחדתי כשעברנו על הגשר הרעוע. ברחובות היו מעט אנשים. בנסיעה ביצעתי הקמת קשר עם הפלוגה וניסיתי לקשר בין המג"ד לשאר הגדוד.
ב-05:50 קצת אחרי צומת הנגב, לפני משאבי שדה, הודעתי למג"ד שאני עוצר לביקורת בשהייה. במצב הזה החליפו אחרוני החיילים את הבגדים האזרחיים לאוברולים.
רשימת ציוות:
ג-773; ד-311; ג-10-284; 1- 294; 1א- 293; 1ב- 290; 2- 312; 2א- 291; 2ב- 281; 3- 292; 3א- 277; 3ב- 282; זחל"ם טכני- 750455.
המשכנו לנוע לכיוון שבטה, בדרך ראינו טנק שעף מהגשר ונפל לואדי (של אמנון אשד). עברנו את שבטה כאשר הטנק שלי צמוד כל הזמן לטנק של המג"ד.
ב- 06:55 עברנו את קציעות. המשכנו בתנועה מהירה.
בשעה 08:20 עצרתי לשהייה נוספת ליד ג'בל ליבני. בשלב זה התחלתי להודות לאל על כיסא המפקד. בשלב זה התחילו גם המצברים להסריח ברוב הטנקים.
בטנק שלי השעין רבינוביץ התותחן את ראשו על התותח. מכיוון שהיה חסר טלסקופ יכול היה לשאוף אויר צח, שחדר דרך הקדח שבמגן התותח. זפרני היה לידי עם הראש בחוץ ונתתי אישור לרזי לפתוח מדף.
בשעה 09:35 הגענו לכניסה לג'בל מערה. קצת לפני 11:00 היינו בצומת רפידים. עצרנו בצומת והגיע חיים שפירא, הקמ"ן, שאלנו אותו מה העניינים והוא אמר שיש כ-35 הרוגים ועוד פצועים. בתשובה לשאלה למה אנחנו מחכים, ענה שאריק רוצה לרכז כוחות. בינתיים התחילו להגיע 421 וראיתי את סודיט ומיקי, עשיתי להם שלום.
כאן החלטתי לעשות תאום כוונות. נסענו לכיוון רפידים. כ- 750 על המד-אוץ. באותו קו מצאתי גבעות חול ואמרתי בקשר לפלוגה לבצע אלי תיאום כוונות מהכביש.
חלק בצעו, חלק תדלקו, אני בצעתי תיאום לשלט על הכביש. ברגע כשגמרתי את התיאום, התקבלה פקודה לנוע במהירות לכיוון בסיס הציוד ומשם על הציר החדש לכיוון מערב, לי לא היה זמן להגיע לפלוגה ושמאי אבד מחלקה שהתערבבה בפלוגה אחרת. עברנו על הכביש את בסיס הציוד, יצאנו איתו מערבה ועוזי סידר אותנו במבנה של שניים לפנים כאשר אני מצפון לציר (מימין). הוא דרש שנדווח על כל מה שאנו רואים בדרך ואז התחילו הדיווחים על כל שלדה מהצמ"פים. בשלב זה הצטרפה המחלקה שנפרדה מעלינו. השטח היה שטוח אבל עם שיחים שמתחתם הצטבר חול וגרם לקפיצות. אני רציתי לשמור על כשירות הטנקים וקבעתי לפי הטנק שלי את הקצב בפלוגה. המג"ד נסע על ציר פדוי והעיר לי מידי פעם להגביר את הקצב. במעבר הואדי נכנסנו לשדרה ועברנו.
התנועה נמשכה כך עד כביש הרוחב. בכביש הרוחב ("מבדיל") השעה כבר היתה מאוחרת. עברנו את כביש הרוחב ונכנסנו לעמדות בטווחים שלא עלו על ק"מ ממערב מהכביש "מבדיל". בשלב זה היו טנקים על קצה דלק. העמדות היו מאוד גרועות היתה הרגשה שאנחנו במקום שאף אחד לא הגיע, לא מגיע ולא יגיע.
ביקשתי אישור לאסוף את שמאי עם המחלקה שלו לחניון לילה, אבל לא אישרו לי. העמדתי את הטנק בעמדה וירדתי לחרבן, היה לילה שקט, יפה, בהיר, ירח מלא שלו לחלוטין.
לאחר מכן הלכתי לטנק של רמי בר-זיו, ישבתי איתם לשמוע חדשות מהרדיו שלו.
כולם היו מלאים השערות ורעיונות וכמו שהיה ברור שהולכים למלחמה עדיין לא היה ברור מה ההיקף ומה קורה בדיוק.
במשך הלילה הגיעה מכלית והתחילה לתדלק. המחלקות יצאו לתדלק לפי התור וכשהגעתי עם טנק שלי כבר היתה המכלית כמעט ריקה. חיפשנו מקום שבו אוכל להעמיד את הטנק נמוך מהמכלית וכשמצאנו, הסתבר שנגמר הדלק לפני שהתמלאתי. יותר מאוחר הגיעה מכלית שנייה.