המרכז למלחמת יום הכיפורים | האם ניתן היה למנוע את המלחמה? | קובץ מאמרים

ומי שעמל קשות כדי שבנוסח האנגלי שלה ייאמר "שטחים" ולא "השטחים" , הבהיר את העמדה האמריקאית בזיכרונות שפרסם ב - 1991 : השימוש במונח "שטחים" נועד לאפשר לצדדים להפוך את קו הגבול בגדה המערבית להגיוני יותר באמצעות חילופי שטחים . לעומת זאת גבול ב עם מצרים וסוריה היה ברור שהנסיגה תהיה לקווים שלפני פרוץ המלחמה ו השימוש במונח "שטחים" לא ביטא כל תמיכה אמריקאית בתביעת ישראל ל שטחים שנכבשו בגולן ובסיני . 1 זו נותרה עמדת ארה"ב גם אחר כך . במילים אחרות, התביעות הטריטוריאליות הישראליות בסיני )וגם בגולן ובגדה המערבית( לא היו מקובלות על אף גורם בינלאומי בעוד שהתביעה המצרית לנסיגה לקווי ה -4 ביוני בכל הגזרות עלתה בקנה אחד עם התפישה הבינלאומית המקובלת של הדרך לסיום הסכסוך. במו בן זה, המחיר שישראל הייתה מוכנה לשלם עבור הסדר היה רחוק מאד מ"מחיר שוק" ומצרים עמדה על שלה לקבל אותו. .ג הטענה הישראלית, שנשמעה גם במהלך יום העיון בנושא במרכז למלחמת יום הכיפורים, הייתה שלא ניתן היה לפתוח במשא ומתן גם על הסכמי ביניים כיוון שגם במסגרת זו המצרים לא היו מוכנים לוותר על תביעתם לנסיגה לקו הבינלאו . מי אין לדעת מה היה קורה אם ישראל הייתה נוקטת עמדה ש ונה, למשל נמנעת מלהצהיר שבשום פנים ואופן לא תהיה חזרה לגבולות ה -4 ש הירה במ ביוני, ו קו הגבול העתידי עם מצרים ייקבע במהלך המשא ומתן. בפועל ממשלת גולדה הבהירה בצורה הברורה ביותר, כפי שעולה, לדוגמא, מתשובתה לשאלון של גונאר יארינג בפברואר 1971 : "ישראל לא תיסוג לקווי טרום 5 ביוני 1967 . " העמדה הזו נותרה בעינה עד יום פרוץ המלחמה וגם בשנים אחריה. אפילו לאחר יוזמת סאדאת ופגישתה עמו האשימה גולדה מאיר את ממשלת מנחם בגין בכך שהיא מוכנה לוותר על כל סיני בתמורה להסכם שלום . 2 .ד ההיסטוריה הוכיחה עד כמה שני התנאים הישראלים לפתיחת משא ומתן – שמצרים תוו ת ר על הדרישה להחזרת כל סיני כתנאי לפתיחת משא ומתן , וש ישראל לא תיסוג בסופו של התהליך ,היו – כל סיני מ בסופו של דבר , חסרי . בסיס אחרי המלחמה נחתמו עם מצרים שני הסכמי ביניים )ינואר 1974 וספטמבר 1975 ( ו התברר כי המצרים מוכנים לוותר על הדרישה שישראל תתחייב מראש לסגת מכל סיני. כבר בשיחות על הסכם ההפרדה בקילומטר -ה 101 , הם הבהירו את שאיפתם הסופית להגיע להסכם "שלום אמת" בלי להעלות דרישה לנסיגה ישראלית לגבול הבינ"ל 3 ושני ההסכמים שנחתמו לא כללו כל אזכור לנסיגה כזו . סביר להניח , על כן, שאם ישראל הייתה מציגה עמדה גמישה יותר לפני המלחמה, המצרים היו מתגמשים אף הם. וודאי ש אין צורך להכביר מילים על העמדה הישראלית ששללה בצורה הנחרצת ביותר חזרה לגבול הבינלאומי. בסופו של דבר , מה שישראל הגדירה כסכנה קיומית לפני המלחמה היא הייתה מוכנה לקבל במסגרת הסכם השלום עם מצרים , ל אבל רק אחר מלחמה קשה ומסוכנת. אין מנוס על כן מהמסקנה שהגורם המרכזי שמנע את פתיחת תהליך מדיני שהיה יכול למנוע את המלחמה היה עמדתה הנחרצת של ישראל שהודיעה כי לא תחזור לגבול הבינלאומי . העובד ה שישראל החזירה בסופו של דבר את כל סיני ובטחונה לא 1 Dean Rusk, As I Saw It . Penguin, 1991. 389. 2 מירון מדזיני, — גולדה ביוגרפיה פוליטית . ידיעות ספרים, 2008 . פרק 20 , "הכול שוקע" )מהדורה אלקטרונית(. 3 שמעון גולן, הפרדת כוחות בצל התשה: קבלת החלטות בדרג האסטרטגי במשא ומתן על הסכמי הפרדת הכוחות אחרי מלחמת יום הכיפורים . מודן ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2019 . 36 .