המרכז למלחמת יום הכיפורים | האם ניתן היה למנוע את המלחמה? | קובץ מאמרים

שהדבר הטוב ביותר הוא לחזק את ישראל צבאית, כדי שהערבים יבינו שהדרך היח ידה הפתוחה בפניהם להשגת השטחים היא הדיפלומטיה ולא הכוח. חשוב גם לציין שלא היה סיכוי להניע תהליך מדיני רציני לפני הבחירות בישראל באוקטובר, וודאי שלא לפי הפרמטרים שהמצרים רצו שהישראלים יקבלו. ואין ספק גם שככל שנמשכו חקירות הקונגרס על שערוריית ווטרגייט, שהחלו במרץ 1973 והעמיקו במהלך הקיץ, הנשיא איבד עניין בסכסוך הערבי - ישראלי ו לא המשיך ללחוץ על קיסינגר לקדם את ההסדר. אבל הסיבה המרכזית שבגללה קיסינגר פשוט לא האמין שסאדאת יצא למלחמה היא שהוא ידע שהוא יפסיד ולכן הוא לא ראה צורך ללחוץ על ישראל להתחיל תהליך מדיני . מאז שהחליף את נאצר ב - 1970 סאדאת איים כי יצא למלחמה במטרה לשבור את המבוי הסתום בתהליך אבל הוא לא מימש את איומיו מכיוון שהבין שצבאו יספוג תבוסה משפילה. זאת ועוד, הישראלים שהיו הטובים ביותר ב הערכת היכולות הצבאיות הערביות, נותרו משוכנעים שמצרים וסוריה לא יצא ו למתקפה והן קיסינגר והן ניקסון לא ראו סיבה לפקפק בהערכה הישראלית. 9 ההחלטות האלה התבררו כיקרות. המלחמה שאפשר היה למנוע אותה באמצעות מעורבות אמריקאית פעילה בתהליך השלום, פרצה באוקטובר 1973 , במידה רבה, בגלל שארצות הברית תחת לחץ ישראלי קיבלה את הסטטוס - קוו כמועיל לאינטרסים האסטרטגיים שלה. אבל מבחינתו של סאדאת המלחמה הייתה הדרך היחידה להזיז את המנהיגים בוושינגטון, מוסקבה וירושלים מהקיפאון בעמדותיהם. "בפעם הראשונה אנו רואים הסכמה מלאה ומוחלטת בי ן ארצות הברית לישראל במדיניות ן תיכו ה מזרח ב " אמר סאדאת לארנו דה בורשגריב באביב 1973 . "הגיע הזמן לשוק ..... במשבר במזרח התיכון כולם נרדמו. אבל הם יתעורר בקרוב ויווכחו בכך שהאמריקאים לא השאירו כל מוצא אחר." 1 0 9 Schlesinger to Kissinger, “Israeli Estimates of Egypt’s Present Military Intentions,” May 5, 1973, FRUS, 1969-1976, vol. XXV, doc. 52; Uri Bar-Joseph, The Watchman Fell Asleep: The Surprise of Yom Kippur and Its Sources (Albany: State University of New York, 2005), 67–69; Abba Eban, Personal Witness: Israel Through My Eyes (New York: G. P. Putnam’s Sons, 1992), 516–517. 10 President Sadat’s Interview with Arnaud De Borchgrave, April 10, 1973, The National Archives, United Kingdom, FCO, 93/235.