המרכז למלחמת יום הכיפורים | האם ניתן היה למנוע את המלחמה? | קובץ מאמרים

נפגש עם היועץ לביטחון לאומי של סאדאת חאפז איסמעיל ליומיים של שיחות חשאיות בפברואר 1973 , אבל השיחות האלה רק שכנעו את סאדאת שלקיסינגר אין כל כוונה להיכנס למעורבות פעילה בתהליך השלום והעמיקו את הייאוש של . ו "הכול היה בלתי מעודד," אמר סאדאת לאחר כישלון שליחותו של איסמעיל. "כול דלת שפתחתי נטרקה בפני." 3 בדיעבד הודה סאדאת כי הרגיש שהוא מוכרח להוביל את ארצו למלחמה לא כדי להביס את ישראל צבאית, דבר שהוא ידע שמצרים אינה מסוגלת לעש ות, אלא להצית מחדש את תהליך השלום הכבוי ו ל הבקיע את המבוי הסתום שהתגבש במהלך 1972 . עד אותו מועד הייתה מעורבות אמריקאית בדמות מזכיר המדינה ויליאם רוגרס, שהיה מעוניין לא רק לקדם את שלום אזורי אלא גם להבטיח הסכם שיחסל את הנוכחות הרוסית במצרים ויצמצם את האפשרו ת לעימות אמריקאי - סובייטי במזרח התיכון. 4 כל עוד ארצות הברית נותרה מעוניינת באופן פעיל בהשגת הסדר מדיני, למצרים היה עניין מצומצם בלבד בחידוש האש. רק לאחר פסגת מוסקבה במאי 1972 , בה החליטו מעצמות העל להקפיא את חילוקי הדעות שלהן בשאלת המזרח התיכון ולהותיר את הסטטוס - קוו על כנו לטובת , הדטנט ולאחר כישלון יוזמתו הדיפלומטית של סאדאת בתחילת 1973, 5 חש הנשיא המצרי שהוא חייב לצאת למלחמה נגד ישראל. כפי שסאדאת הודה אחר כך, מטרת "הפעולה המוגבלת" שלו הייתה "לשבור את המבוי הסתום" שנוצר בשל העובדה שמנהיגי וושינגטו ן ומוסקבה הסכימו לקיפאון באזור, קיפאון שאפשר לישראל ל המשיך ולהחזיק בשטחים הערביים. 6 לאחר שמיצה את האופציות הפוליטיות שלו וכאשר היה בטוח שמצרים עשתה את כל הוויתורים שניתן היה לצפות ממנה, סאדאת הגיע למסקנה שפעולה צבאית נגד ישראל נותרה הדרך היחידה לשנות את הד ינמיקה האזורית ולהכריח את ארצות הברית וברית המועצות לנטוש את המצב של "לא שלום ולא מלחמה." הוא אמר: "אם לא ניקח את גורלנו בידינו לא תהיה כל תנועה, במיוחד לאור עמדותיה המגוחכות של וושינגטון כפי שעלו בשליחות חאפז איסמעיל." 7 אפילו קיסינגר הודה אחר כך שטעה ב קריאת סאדאת לאורך כל הדרך: "מה שאף אחד לא הבין לפני כן היה תפישת עולמו של האיש: מטרתו לא הייתה הישג טריטוריאלי אלא משבר שישנה את הגישות עליהן התקבעו הגורמים השונים – וכך לסלול את הדרך למשא ומתן .... מטרתו, בקיצור, הייתה פסיכולוגית ודיפלומטית יותר מאשר צבאי ת." 8 מדוע, אם כן, קיסינגר לא לקח את האזהרות המצריות ללב ומדוע לא החל במגעים בין ישראל למצרים שהיו יכולים להניב סט עקרונות להסדר במזרח התיכון והיה מונע ממצרים וסוריה לצאת למלחמה? ומדוע ביטל קיסינגר דרך שיגרה את התרעות ארגוני המודיעין של ארה"ב? תשובה ברורה אחת היא שקיסינגר האמין 3 President Sadat’s Interview with Arnaud De Borchgrave, April 10, 1973, The National Archives, United Kingdom, FCO, 93/235. 4 Craig Daigle, The Limits of Détente: The United States, the Soviet Union and the Arab- Israeli Conflict, 1969-1973 (New Haven: Yale University Press, 2012), especially chapters 2-5. 5 Uri Bar-Joseph, “Last Chance to Avoid War: Sadat’s Peace Initiative of February 1973 and its Failure,” Journal of Contemporary History 41(3): 545-556. 6 Vinogradov’s Version of October Events, April 24, 1974, The National Archives, United Kingdom, FCO 93/56. 7 President Sadat’s Interview with Arnaud De Borchgrave, April 10, 1973, The National Archives, United Kingdom, FCO, 93/235. 8 Kissinger, Years of Upheaval , 460.