המרכז למלחמת יום הכיפורים | האם ניתן היה למנוע את המלחמה? | קובץ מאמרים

מר עמוס ערן מ - 1965 עד לנובמבר 1972 כיהן כיועץ - ציר בשגרירות ישראל בוושינגטון והיה אחראי בעיקר לקשר עם הקונגרס. בשנים 1975 עד 1977 כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה ויועץ מדיני לראש הממשלה יצחק רבין. האם ניתן היה למנוע את מלחמת יום הכיפורים? מלחמת יום הכפורים נחשבת לטראומה הגדולה ביותר שהייתה בישראל מיום הקמתה. מלחמה שרודפת אותנו עד היום. זאת, למרות שהסתיימה בק"מ ה - 101 - מקהיר ו 40 ק"מ מדמשק. בתשעה עשר ימי הלחימה נפלו לנו 2570 חיילים ונפצעו למעלה מ - 700 . איבדנו 103 מטוסים וכ - 800 טנקים. בחמשת ימי המלחמה הראשונים היו לנו כ - 200 הרוגים ליום. תפוקה לאומית של שנה שלמה אבדה, ומעמדה של ישראל בעולם נפגע. ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה פורסמו מודעות מאירות עיניים בעיתונים ובהם נאמר: "על שפת הסואץ שורר שקט. גם בסיני , ביהודה ושומרון ובגולן. הקווים בטוחים, הגשרים פ תוחים, ירושלים מאוחדת. קמות התנחלויות ומעמדנו המדיני איתן. זאת תוצאה של מדיניות שקולה, נועזת ומרחיקת ראות." האמנם? מאז המלחמה הקשה הזאת רודפת אותנו השאלה: האם אפשר היה למנוע מלחמה זאת. בפגישה הראשונה, לאחר המלחמה, של ד"ר קיסינגר ורוה"מ גולדה מאיר, שהתק יימה בארץ, פתח קיסינגר ואמר שאינו רוצה להאשים איש, אך "את יודעת שיכולנו למנוע את המלחמה הזאת". האמנם? משאל דעת קהל שנערך על ידי המכון למחקר של האוניברסיטה העברית, והתפרסם זמן קצר לפני המלחמה , קבע ש - 96% מהנשאלים תמכו בהשארת שרם אל שייך, גם במחיר אי השגת השלום עם מצרים, כדברי משה דיין ששרם אל שייך עדיפה על שלום. 96% מהנשאלים התנגדו לפנוי כל סיני תמורת הסכם שלום עם מצרים. על דבריו הפומביים של סאדאת שיצא למלחמה נוכח הקיפאון המדיני, הגיבו גורמים רשמיים בעתון "הארץ": "אין להתרגש, הצהרותיו אינן שונות מהצהרות ק ודמות שלו, הן נועדו לצרכי פנים, וללחץ על המעצמות". באותו שבוע כתב ה"סנדיי טיימס" מפי כתבו מקהיר : "סאדאת מצהיר שיצא למלחמה מוגבלת כדי לשבור את הקיפאון המדיני". משה דיין, שר הביטחון, הגיב בראיון לשבועון "טיים" :"עד סוף העשור הנוכחי נוכל לגבור על הערבים אם י נסו לחדש המלחמה". קדם לכן, מעל פסגת מצדה ב - 10.4.75 הצהיר דיין : "נקים ישראל חדשה, רחבת גבולות , לא כמו ב - 1948 . נראה לי שאנחנו בתקופת שיא של שיבת ציון. ימים אלו מבורכים בתנאים אשר ספק אם עמנו ראה כמותם אי פעם בעברו. בוודאי לא בתקופת שיבת ציון". אריאל שרון , ביולי 1973 , כשלושה חדשים לאחר שסיים את תפקידו כאלוף פיקוד דרום, אמר בראיון ל"מעריב": "אני לא מאמין שיש איזה שהוא יעד צבאי או אזרחי בקשת שבין בגדד לחרטום, עם כל השטח של לוב, שצה"ל לא יכול לכבש אותו".